מועדון 27 – חלק ראשון

נתחיל עם צמד מיוחד, רוברט ג’ונסון וג’ניס ג’ופלין, צמד זה שונה מקצה לקצה בכל מגדר אפשרי: מין, גזע, דת, זמן, תרבות, נישה ו…. אך משהו פנימי עמוק בתשוקה ,עוצמה, באמירה ובנכונות ללכת עד הסוף מחבר ואתם לזכות הייחודית להיות חברים במועדון 27

רוברט ג’ונסון
רוברט ג’ונסון נווד, חסר ידע, שהתפרנס בצמצום מהופעות בברים, חייו של רוברט ג’ונסון היו מסע נדודים מאישה לאישה, מהופעה להופעה. מוזיקאים בני זמנו לא התלהבו מיכולת הנגינה שלו, נהפוך הוא, אך רוברט ג’ונסון היה עשוי מחומרים אחרים, הוא לא הרפה והמשיך להתאמן. בשלב מסוים שלא היה לו דבר להפסיד, הוא יצא למסע שחולל מהפך בחייו, איש לא יודע מה קרה שם, אך כשחזר ובקש להופיע לפני מוזיקאים ותיקים בעלי שם, האגדה מספרת שהם יצאו כשהוא התחיל לנגן, אך שותקו כבר בפתח האולם כששמעו צלילים שלא דמו שום דבר שהכירו עד אז, מיד עברה השמועה בלחש, הוא מכר את נשמתו לשטן, הוא חתם חוזה עם השטן לנגן כמו אלוהים. אך כמו בכל חוזה, יש מחיר…וכגודל הכישרון כך גם הרעב ההולך והמתעורר, רעב להכרה, אהבה וכמיהה להרגיע משהו בכאב הפנימי שכל כך מאפיין את אלה שנחנו בכישרון נדיר כל כך..
בקולו היה משהו מלנכולי ורדוף, הוא שר על ייאוש, בדידות ורצון לגאולה כשברקע שמו של השטן מלווה כמו צל את ההקלטות המעטות שהקליט… נאמר עליו ” אתה רץ מבלי לזוז, בורח מאימה שאינך יכול להאמין בה למחסה שבו אין לך אמון” וכפי שהייאוש והמלנכוליה לוו אותו , כך גם בטחון, עוצמות לא רגילות ווירטואוזיות מדהימה… לא כל אדם יכול לכתוב בקשה לקבור אותו לצד הכביש בצומת הדרכים 61/49 “כדי שהנשמה הישנה והמרושעת שלי תוכל לעלות על אוטובוס “גרייהאונד” ולנסוע”. כיוון שאין לנו שעה אנו נאלצים ללכת על תמונה גדולה ולא לרדת לרזולוציה המדויקת של המפה, אך כנראה זה טיבן של מיתוסים שמגיעים משום מקום…

וכדי להבין מאיפה כל זה מגיע, 5.8.1911, אין לנו שעת לידה, רק מקום, ארצות הברית, מסצ’וסטס, הייזלנאנטס

אמנם אין לנו שעת לידה, אך יש לנו תמונה מאוד ברורה…

המפה: מיידת אנו מזהים עודף אדמה ומים, מה זה אומר? עודף אדמה, זה לסמוך על מה שניתן למדוד ולשקול, לכן המבט יכול להתקבע לפרספקטיבה צרה מאוד, עם מוטיב של עבודה אין סופית כדי להגיע למקום בו ניתן למדוד ביחס למה שנחווה כשבעל ערך וכיוון שהמפתח למה בעל ערך הוא בוונוס הצמודה לפלוטו, כל מה שיכול לתת שליטה ועוצמה שנמדדת דרך תפיסת העולם של בעל המפה, זה מה שיש ולמען זה מקדישים את החיים. מקום זה מוביל את האדם להיות כלי עבודה לא רגיל, אך הרעב ממשיך לפעפע מבפנים, ערך העצמי נמדד אך ורק על פי מה השגתי, לכן ג’ונסון כל כך היה זקוק להכרה של הגדולים ועשה הכול כדי לקבל הכרה דרך הגדולים, אגב, אם זה נעשה נכון, אותו אדם יכול להיות “גדול” לאחרים, ואכן כך היה, ג’ונסון הפך למיתוס. במקביל עודף של מים, מה זה אומר? האדם הופך להיות סירה הנעה על פני המים במרחבים אין סופיים, אין כיוון, אין מצפן, הכול זורם ביחס למקום בו מקבל את המזון הרגשי שלו, הכול עובד על פולס רגשי גבוה מאוד ומכאן חוסר שליטה כשכל מה שחווים חייב לקחת עד הסוף.. וכשאנו מחברים את שני העודפים, אנו מקבלים אבטיפוס שמונע על ידי רגשות, פחדים, דפוסים, עבר, תנאים, נסיבות, צרכים לביטחון ורובדי תת מודע, ברמת העיקרון, יתכן אפילו חיבור לדרך לא נכונה כדי להגשים צרכים ולהוריד פחדים….. ובפועל ניסיון להתחבר לכוחות שמעבר כדי לצור שליטה ועוגן, אך התנועה והזרימה ממשיכים לקחת למקום אפל יותר ומכאן נוצר דפוס של התקרבנות, כאב ולחץ רגשי חזק מידי ושוב, המענה לכל אלה מגיע דרך השקעה גדולה יותר בווירטואוזיות, יכולת עבודה ופרפקציוניזם (סטורן צמוד למרקורי שמש) מחד ומאידך דרך הנוודות בין נשים וצלילים שלוקחים מעבר לקווים האדומים , אגב, מארס בדגים צמוד לכירון מעצים ולקח למקומות בהם הכאב כל כך עצום שזקוקים למשהו שירגיע, זה אלכוהול, סמים ו….. וכיוון שיש לנו את ונוס/פלוטו הרעב לשליטה שתתן כוח ועוצמה להלחם עם סוגיות של חיים ומוות מנחים את ג’ונסון בדרכו…למעשה ונוס בתאומים ומרקורי בשור יוצרים לנו חילופי שליטים שנוגעים בדמויות מפתח המתרגמת את המציאות (מרקורי) דרך החוויה החושית (ונוס) וכשהחוויה החושית כל כך פגומה, פלוטו על ונוס החיפוש לעוצמה וכוח, מיניות בטחון, ושובע למול סטורן על מרקורי, הצנזור הגדול יושב ובודק ואף פעם זה מספיק. כיוון שלופ זה יושב מאחורי השמש והירח (מרקורי וונוס שליטי שמש וירח) מהות האדם, מבנה ראשוני מציע מקום למסע לא פשוט… במקביל הזהות הניזונה מתקופה מסוימת בו המגדר לא נמצא בקונצנזוס, יש בעיה! לא קל להגיע ללב של המקום אליו כל כך כמהים.. מדובר בתקופה בה עבדות ברקע, הדת/אלוהות , הזרות, הניכור, השונות משחקים תפקיד מפתח במיוחד לאדם שיש לו סטורן בין הראש דרקון לבין השמש… הלחץ הפנימי המופעל עליו להצליח בקנה מידה שהוא רואה הצלחה הוא עצום מצד אחד להתמיד עד קצה גבול היכולות ומצד שני ככל שמתמיד כך גם גדל הכאב וכדי להימלט ממנו הוא זקוק ל טעימות של “גן עדן” או כל דבר שיפוגג את הלחץ והכאב.. ושוב חוזרים ללופ של אדם שיש לו דיאלוג כל כך עמוק עם אלוהים ושטן, גן עדן וגיהינום.
בהיסטוריה הקצרה שלו אנו מזהים שני מחזורי הקלטות, מחזור הקלטה ראשון: נובמבר 1936 כשיופיטר צמוד לראש מול פלוטו/ונוס יוצרים ערוץ לפתרון הלופ שצוין לעיל, במקביל אוראנוס חוזר אחרי מפגש עם מרקורי וראש דרקון , אחרי התעוררות שזקוקה לפעולה לשחרור, במקביל, כירון חוזר אחורה אחרי שנגע בונוס פלוטו, אותו מקום שמהווה מקור לכשרון ולכאב מגורה עד קצה גבול היכולת ומכאן פרץ של עשייה, בנוסף, סטורן חוזר לכיוון מארס והצנזור יכול להסכים להפוך לרגע להיות מורה ולקחת לכיוון של הגשמת הכישרון, ונקודה נוספת היא מרקורי שמתיישב על השמש בהילוך ישיר, מה שמעצים את היכולת להבין מה עליו לעשות.. במאמר מוסגר כדאי לציין שמרקורי הלידתי ברטרו…מרקורי ברטרו לא אחת מוסיף לתחושה של חוסר יכולת מחד ומאידך בהתהפכותו בקידומים מהווה מפתח לתקשורת אחרת לגמרי, ואולי זה לא היה החוזה עם השטן:).. ואם נכנסנו למקום זה, המרחק בין ונוס לשמש, מתיישב במקום בו וונוס הכי זוהרת בשמיים ולכן הלחץ להיות הכי זוהר לא אחת סוחף אדם למקומות של במה בה יכול להפוך בעצמו לכוכב, וכיוון שוונוס עוקבת שמש, הוא זקוק לקהל /עולם כחלק מתהליך ההתפתחות שלו.

מחזור הקלטה שני : יוני 1937 וכמו שהאגדה מספרת שג’ונסון יצא למסע וחזר אחרי תשעה חודשים עם יכולות מדהימות, כך גם כאן, תשעה חודשים נדרשים לעבד ולהגיע לקצה חדש בו מרקורי המקודם על השמש (תנועה אטית מאוד והכרח להוציא החוצה את התוכן של הלופ שצוין לעיל) יופיטר חוזר אחרי מפגש עם אוראנוס ולמי שיש אוראנוס חזק מאוד זה לחץ להמציא את עצמו מחדש בצורה אחרת ולפרוץ את הגבולות מעבר ומעבר למעבר.. זה המקום בו אנו רושמים שכדאי לצפות לבלתי צפוי באופן לא צפוי.. ובמקביל אוראנוס בשמים מתיישב על נקודת האמצע של מרקורי/סטורן וראש דרקון… כמו חומר נפץ שמוציא הכול החוצה באופן חדשני במיוחד, מעבר גבולות המוכרים של הדלתה של המיסיסיפי.. כירון חוזר לאותה נקודה בדיוק אחרי הרטרו, והיצירה היא חלק מריפוי עצמי, במקביל התנועה הקיצונית נובעת גם מהירח המקודם שמתמגנט לנפטון, ללכת אחרי החלילן מהמלין…. אחרי המוזיקה שמתנגנת בתוכו ללא אבחון מה מתאים או לא ובכך גם יוצר משהו חדשני להפליא.. תוך התבגרות, הירח המקודם מתקרב לירח הלידתי לצורך השלמת מעגל התבגרות ראשוני ולכן המקום של הילד עדין בנמצא וטרם חצה את הגבול של הבגרות בה יכול אולי למצוא נחמה..

ומכאן מגיעים לנקודת המפנה הבאה: 16 לאוגוסט 1938, כן, כמה שנים מאוחר יותר, עוד מישהו מת בתאריך זה, המלך…. אלביס פרסלי. ומה קרה אצל ג’ונסון? השלמת מעגל ירחי מדויק, ומקום זה למעשה נדרש ממנו להגיע לבגרות ולצאת מעולמו של פיטר פן בו לא קיים מקום וזמן ורק אבק פיות נחה את התעופה שלו בין ממדים, אך משהו בו לא יכול להתבגר כי להתבגר משמע להיכנס לכלא של תבניות תרבויות, משימות, קיבעונות וכלא וגם כך חש כלוא בתוך השבר שבין גן עדן לגיהינום.. ניתן לזהות זאת גירוי של הקומפלקס הראשוני שלו: דרך אוראנוס על השמש, יוצר הפתעות וכמו שמפתיע במוזיקה יש מצב שיופתע על ידי מישהו, האגדה מספרת שהורעל על ידי בעל של אחת מהנשים שמצא במסע החיפושים האין סופים שלו… ניתן לזהות זאת דרך פלוטו מול אוראנוס, לחץ חזק לשחרור ויציאה החוצה, נפטון יוצר זווית מדויקת לשמש, כירון עושה זווית מדויקת לכירון לידתי ומעצים את המגע שלו עם מארס, חלק מהזויות נחשבות להרמוניות, אך זוויות של 120 מדברות על הרצון ורצון כאן הוא רצון לשחרור מהבסיס.. לא אלאה, כיוון שהכול כאן קשור לאגדה, וכדרך האגדות יש לנו חומר שמגיע עם הזמן לכפר על החורים שבסיסי, כך גם כאן בסיפור חייו של ג’ונסון, ואולי…
מכאן יוצרים קפיצה בזמן לדמות אחרת, דמות מפתח בתשתית של התרבות המוסיקלית , בדיוק כמו ג’ונסון, אותו רעב הנחה את גם אותה, אותו כאב היה לה בן לוויה.. ג’ניס ג’ופלין

ג’ניס ג’ופלין

ג’ניס ג’ופלין הייתה שונה כבר מילדותה, השוני קבל משנה תוקף בתקופת בית ספר התיכון, בתקופה זאת כשכל בן נוער מתחיל לעצב את אישיותו ודעותיו , הוא עוקב אחר צורך גנטי עמוק ביותר של שייכות ,שייכות זאת גורמת לו לנוע עם הזרם של הקונצנזוס. מעטים מעזים להרשות לעצמם להיות שונים ולשמור על האינדיבידואליות שלהם גם בזמן זה, ג’ינס ג’ופלין הצליחה לשמר עצמה שונה, היא בלטה בדעותיה השונות, באישיותה האחרת, במלחמה שלה לצדק על בסיס שוויוניות. היכולת שלה להיות נאמנה לעצמה , אחרת ושונה סוללת לה דרך לחיים אחרים ושונים, היא ניסתה להמשיך כמו כולם ללימודים גבוהים, תוך כדי היא מגלה את השירה ופורשת מהלימודים והולכת אחרי צו ליבה, מוזיקה… כפי שאישיותה, גישתה ודעותיה היו שונים, כך גם שירתה, היא שרה בלוז בקול צרוד ובאינטרפטציות אחרות, עמוקות ומלאות זעם ותשוקה, היא מונעת מהזעקה של נשמתה וכשהיא שרה ממקום זה, היא כובשת לעצמה את ליבות מעריציה ואת המסלול המדויק בדרך למועדון 27. האינטנסיביות של חייה, העוצמות הלא רגילות וההליכה מעבר לגבולות, לוקחת אותה לסערה ענקית בה היא זקוקה לחומרים שירגיעו את העוצמות, האלכוהול הפך לחבר ורע והסמים הפכו לידידי נפש, בשלב מסוים היא כבר לא הסתירה את חבריה וידידה והם דרשו את המחיר תוך כדי שהיא נכנעת לכוחות גדולים ממנה…

ב- 1960 ג’ניס ג’ופלין מתחילה את לימודיה הגבוהים בטקסס, אמנם היא לא מסיימת אותם, אך מהווה מודל לכתבה בעיתון של הקמפוס ב- 27.7.62 שם הכתבה “She Dares To Be Different.” במקום זה היא מבססת את דמות המורדת ומטפחת את גישתה לעולם. ב- 1963 ג’ניס ג’ופלין עוזבת את טקסס ועוברת לסן פרנסיסיקו, חווה תקופה פורה מאוד וככל שהיא יותר פורה כך גם השימוש בסמים מכל סוג, במאי 1965 היא חוזרת לעיר הולדתה וחווה שנה של הטהרות וניסיון להשתלב בחיים “נורמליים” אך הקול הפנימי לא מניח לה והיא חוזרת בחזרה לסן פרנסיסקו ב- 4.6.66 ומצטרפת ללהקה בשם: Big Brother & The Holding Company, הלהקה מוציאה אלבום בנובמבר 1967 אך לא פורצת את גבולות ההצלחה אלא רק את החיבה בקרב ילדי הפרחים שהיוו אז את ראש החץ לשינוי… הפריצה הגדולה של הלהקה הגיעה אחרי הופעתם בפסטיבל של מונטריי, במקביל להוצאת אלבום חדש , השילוב בין השנים יצר הצלחה והפך את ג’ניס ג’ופלין לכוכבת מובילה בשלהי שנות השישים. בפברואר 1968 הקבוצה מתחילה סיור בחוף המזרחי ומסיימת בניו יורק , בהופעה האחרונה של סיור זה, ג’ניס ג’ופלין שרה עם ג’ימי הנדריקס, באדי גאי, ג’וני מיטשל ו… משם הופעת בכורה בטלוויזה הארצית , במגזין טיים גורסים שהיא הזמרת החזקה ביותר שיצאה מתנועת הרוק,: probably the most powerful singer to emerge from the white rock movement) ובווג כותבים עליה “the most staggering leading woman in rock… she slinks like tar, scowls like war… clutching the knees of a final stanza, begging it not to leave… Janis Joplin can sing the chic off any listener …נקצר מעט את הגודש והעוצמות למילים יבשות, ג’ניס פורשת ומקימה להקה בשם Kozmic Blues Band עמה היא מוציאה של האלבום השלישי שלה ב- 1969, תוך כדי היא מופיעה בפסטיבל וודסטוק ומקבעת את מקומה בשורה הראשונה של המוזיקאים של סוף שנות השישים.. אך, החיבור לא מצליח לאורך זמן וג’ניס ג’ופלין מרכיבה הרכב חדש בשם Full Tilt Boogie Band הרכב זה נחשב לטוב ביותר ועמו היא מקליטה את האלבום הרביעי שלה שיצא לאור אחרי מותה…

אחד מהציטוטים של ג’ניס ג’ופלין היה ” כשאין לך מה להפסיד אתה מרגיש חופשי” וכך היא שרה כמי שאין לה מה להפסיד, היא נתנה את כל כולה כפי שצוטטה בניסיון להסביר מה קורה לה על הבמה: “זו חוויה רגשית ופיזית עילאית – אני חיה בשביל השעה הזאת על הבמה. זה מלא ברגשות – זה מהיר, מותק.” ומעבר לציטוטים על הבמה היא ייצגה יותר מכל זמרת אחרת את הרקונ’רול של שנות השישים, העוצמה שלה, הכריזמה, העוצמות החושניות והזעקה הכול כך חזקה יצרו גוון שלא נשמע עד אז, הייתה לה את המתנה המיוחדת שיוצרת אומן אחר מכולם.

לכן היא פרצה גבולות וכשהגבולות נפרצו היא פרצה עוד כמה, היא כבשה בסערה את הבמות ולבבות האנשים והפכה לאגדה בעודה בחיים ולאחר מותה האגדה צמחה למימדים קסומים ומופלאים, ג’ניס ג’ופלין הופכת לאייקון של תרבות וסמל של תקופה ובתוכה האש שוכחת אך היא לא נשכחת אלא ננצרת עמוק עמוק בתוך החדרים המיוחדים של מועדון 27.

וכדי להבין מאיפה כל זה מגיע, תאריך לידה: 19.1.1943 , שעה 09.45 פורט ארתור טקסס ארצות הברית.

נתחיל בניתוח ראשוני כמו שהתחלנו אצל רוברט ג’ונסון, איזון אלמנטים, כפי שניתן לזהות במיידי עודף אוויר ואש, עודף מסוג זה מדבר על אדם ששורף עצמו, תרתי משמע, האדם חי דרך החצנה גדולה מאוד, הקצנה של פעולות, חוסר מנוחה, אימפולסיביות, תשוקה עצומה לטרוף את החיים שמגיע בעיקר מכיוון האש וחוסר שקט שמגיע בעיקר מעודף באוויר, הראש רץ קדימה במהירות מסחררת ונוצר פער בין המציאות לבין הדרך שאדם חי את חייו וממקום זה מתחיל הצורך להשקיט את הרעש הכול כך גדול ואת התשוקה הכול כך עצומה וכשיש עוצמות כל כך גבוהות: סקס סמים ורוקנ’רול הם תמהיל שמייצר דרך שסופה ידוע מראש..

ג’ניס גו’פלין הייתה שונה מילדותה, לא אחת משכה אש בגלל דעותיה המתקדמות, וחוסר הסכמה לקבל גזענות או בידול של אדם על רקע דת, מין, צבע ו… אך האם דעותיה שיצרו לה מתנגדים או שמא השמש הכול כך חזק (יחיד באלמנט) שיוצר בידול מראש, מודעות גבוהה מאוד, תחושה של צופה פנימי חזק מאוד שלוקח אותה מחוץ למשחק הקונבנציונלי, אולי המיקום של השמש בבית 12 יוצר תחושה של בידול מחד וצורך עז להתחבר עד כלות מצד שני, אולי? אותו קומפלקס מרתק שמניע את גלגלי חייה בין גן עדן לגיהינום, גם אצלה מרקורי ברטרו ויחסים צמודים לוונוס ומול פלוטו, על ציר 6/12 מקום זה מדבר על שיח במעבר ליומיום, הניסיון לשלוט בדיאלוג בין גוף לנפש, בין הצו של הנשמה לקול שיוצא מגרונה, גם כאן נזהה סוגיות של שליטה חוסר שליטה הנובעות מחור בטחון מחד ומאידך שלמות מלאה עם מה שהיא, אוראנוס חזק (מעלה קריטית) מעניק את החותמת של האחרת, בדיוק כמו אצל רוברט ג’ונסון.

החתימה נפטונית חזקה במיוחד, לא רק בית 12 מאוכלס להפליא אלא נפטון חזק מאוד (יחידי בעונה) וחתימה כפולה זאת יוצרת תחושה של חוסר גבולות, חוסר עור על הגוף ורמת כאב מסוג אחר לגמרי, יש שלוקחים מקום זה למדיטציות רחוק מעין ההמון, אך יש שלוקחים את האנרגיה הזאת לבמה כי רק שם לרגע חשים את הזוהר השמימי ומענה לגעגוע העמוק להנחיה ושלווה. במקביל ירח רגיש מאוד, ירח בסרטן בית 5 שהזוית היחידה שיש לו במפה היא לנפטון ולכן מהווה פילטר לאנרגיה של נפטון, אגב נקודה מעניינת נוספת היא צמידות ראש דרקון לכירון, מיקוד חזק מאוד באנרגיה כירונית כירון על הציר, למעשה מיקום זה מגדיר לנו טיפוס כירוני, מיקומו בבית 7 מדבר על החסכים והחסרים: רעב עצום להכרה ואהבה וככל שעושה יותר לקבל כך גם הביקורת הקשה שלה על עצמה פועלת והיא חוזרת צעד אחד אחרי נקודת ההתחלה ..מסע סיזיפי שלא מניח לרגע, אנו יכולים לזהות זאת דרך סטורן על הציר על הקספ של בית 4.. ומכל הכיוונים רק נפטון מהווה מגדלור של אור והצלה ובו זמנית מטביע אותה תוך עולם של אשליה, סמים, סקס ורוקנ’רול.. הייתי או חלמתי חלום…

קומפלקס מורכב של חושים מפותחים וחדים להחריד מלווה באינטליגנציה גבוהה מאוד: הזווית בין הירח למרקורי היא המפתח לתפיסת המציאות ותמיד, מקום זה מגורה יתר על המידה ומגיב דרך ניסיונות להיות טוב יותר.. הכאב כאן מכריע ומכאן נוצר הרעב למשהו שיטשטש את העוצמות…גם אצל חברים אחרים במועדון נזהה לאורך הדרך את המרכיב הייחודי מרקורי ואת האנרגיה המיוחדת של ירח וונוס. במפה זה רק סימן בחיים אלה דמויות פנימיות שיוצרות מחול מרתק עד אבדן…

ומה קורה במותה? תהליך של שנה וחצי, שמש מקודם שנכנס לבית ראשון גובה ממנה מחיר עצום והיא שורפת עצמה תרתי משמע, ולא בכדי היא מבקשת לשרוף את גופתה אחרי מותה, הצמידות לזנב דרקון יוצרת סגירת “חוב” , מעגל של עבר ובכך נוצרת דלת למימד חדש. במקביל ג’ניס ג’ופלין משלימה מעגל ירחי מדויק, וכמו שזיהינו אצל רוברט ג’ונסון, מקום זה למעשה נדרש ממנה להגיע לבגרות ולצאת מעולמו של פיטר פן בו לא קיים מקום וזמן ורק אבק פיות מנחה את התעופה שלה בין ממדים, אך משהו בה לא יכול להתבגר כי להתבגר משמע להיכנס לכלא של תבניות תרבויות, משימות, קיבעונות וכלא וגם כך חשה כלואה בתוך השבר שבין גן עדן לגיהינום.. בין אנרגיה של פרפקציוניזם סטורני לבין מרד בוטה המגיע דרך אוראנוס חזק, לבין רעב לשלווה , השראה והנחייה המגיע דרך נפטון.

נקודה מרתקת נוספת היא מרקורי, מרקורי אחר ולכן העולם נתפס כחוויה אחרת, דרך סקלה שונה של חושים מחד ואינטליגנציה מאידך, למעשה הגאונות היא היכולת לחוות את הקשת הכול כך רחבה ומיוחדת וכשמרקורי מגיע למעלה קריטית בדלי, התרגום נעשה כל כך חד עד אבדן היכולת, מקום זה המערכת יכולה לקרוס לתוך עצמה…אגב, לאורך הדרך נזהה את מרקורי כמפתח מדהים בכרטיס הכניסה למועדון 27.. במקביל אוראנוס יוצר זוויות מדויקות מבית שמונה, למרקורי מצד אחד והערוץ מתחדד עד קצה גבול היכולת ומצד שני לירח הכול כך רגיש, ממקום זה הרעב מגיע לשיאים חדשים שלא ניתן להכיל, במקביל כירון עושה זווית מדויקת לירח, מבית 2 בטלה וכמות כל כך גבוהה של כאב לא ניתנת להכלה עוד. יופיטר יוצא מבית שמונה ועושה זווית לירח מרקורי, במקביל פלוטו עושה זווית מדויקת לשמש, נפטון עושה זוויות לאוראנוס ולשמש לידתי ומקודם,

הפצצה אנרגטית על מפה כל כך מעודנת שלבשה מסכה של לא אכפת לי, מורדת , שוברת תבניות..אך בפנים עדינות ורכות מדהימים וכשנוצר דיסוננס כל כך חזק בין הקולות הפנמיים ועושים בחירה של ללכת אחרי צו הנשמה, החשיפה והכאב גואים וגדלים עם כל מגע שנוצר עם העולם, בנקודת זמן זאת ג’ניס ג’ופלין הגיעה למקום בו לא יכלה להכיל עוד את העוצמות מבפנים מבחוץ ובחרה לשחרר ולהמריא למקום טוב יותר..

ומותה הכה גלים לא רק בגלל היותה אייקון תרבותי, אלא בגלל חבר נוסף במועדון שמת שלושה שבועות לפניה, ג’ימי הנדריקס… בחלק הבא נדבר על ג’ימי הנדרקיס ובריאן ג’ונס… ועד אז, ברכות לימים קסומים ושלווים

כתוב/כתבי תגובה